משחקי הרפתקאות
המאמרים מופיעים באתר ויקיפדיה
שיחה מתוך משחק ההרפתקה הממוחשב Discworld Noir.משחק בו השחקן, בין אם תוך גילום דמות ושליטה בה ובין אם ישירות, נתקל בחידות שעליו לפתור על מנת להתקדם במשחק ובעלילה. משחקים אלה לרוב דורשים יכולת הסקת מסקנות וחשיבה. ככלל סוגתי, רוב משחקי ההרפתקה הכילו עלילה ספרותית באופייה, כולל דיאלוגים עם דמויות אחרות, סיפור רקע מקיף, ובניית מסתורין בדומה לספרים בלשיים. יש לציין כי היו משחקי הרפתקה שלא כללו עלילה מתמשכת או דמויות, אך אלו היו יוצאים מן הכלל. סוגה זו החלה מהרתפקאות טקסט בשנות השבעים, צברה פופולריות לאורך השנים והייתה מאוד פופולרית בתחילת שנות ה-90. החל מ- 1997 הסוגה הצטמצמה, ובעשור האחרון קצב פיתוח משחקי ההרפתקה ירד למשחקים ספורים מדי שנה.
דוגמה למשחקים מסוג זה היא סדרות משחקי ה"קווסט" (Quest) של חברת סיירה (Sierra). במשחקים אלה על השחקן לדבר עם דמויות, לאסוף חפצים ולפתור חידות תוך כדי שהוא חוקר את העולם הדמיוני שבו מתנהלת ההרפתקאה. במשחקי הרפתקאות אין בדרך כלל קרבות אינטסיביים והדגש הוא על מחשבה ולא על זריזות ידיים.

משחקי אסטרטגיה
משחק בו על פי רוב השחקן נוטל על עצמו תפקיד של מצביא, ומפקד על כוחות בזירה נתונה על מנת להשלים משימות. השחקן נדרש לנהל משאבים בצורה יעילה, לפקד על קבוצת לוחמים או על צבא המורכב מיחידות שונות ולתכנן מבצעי תקיפה על מנת לנצח את היריב. במשחקי אסטרטגיה רבים יכול השחקן לבחור לשלוט באחד מתוך מספר צבאות בעלי יתרונות וחסרונות שונים שיוצרים איזון פנימי, על מנת לאפשר לשחקן לשחק לסירוגין את שני הצדדים באותו קרב, ללא צד בעל חולשה יתירה.
פרט לרוב משחקי ההצבאה שצוינו לעיל, סוגת האסטרטגיה כוללת את תת-הסוגה משחקי ניהול, בהם אחראי השחקן על בניית ותחזוק עסק או רשות ציבורית, כגון גן חיות, פארק שעשועים או קניון. במשחקי ניהול אין בדרך כלל שליטה ישירה ביחידות, ולא מתנהל בהם מאבק אלים. הם מתמקדים בכלכלה, ומציבים אתגרים ומשימות מבוססות רווחים, דעת קהל, תפעול מתקנים וכו'.
ייצור יחידה חדשה מתוך משחק האסטרטגיה SpellForce.על פי החלוקה המקובלת בימינו, משחקים בסוגת האסטרטגיה נחלקים לשני תתי־סוגים:
אסטרטגיה לפי-תור, כאשר כל שחקן יכול לבצע בתורו כמות מוגבלת או בלתי מוגבלת של פעולות (להורות על פיתוח יחידה חדשה, למשל). לאחר סיום הפעולות אותן הוא רוצה, על השחקן להעביר את התור ליריב וחוזר חלילה.
אסטרטגיה בזמן-אמת (RTS- Real Time Strategy), בהם נדרש השחקן לפעול ברצף, ובו-זמנית עם שחקנים אחרים. משחקים אלה מתאפיינים במשחקיות קצבית יותר, בה השחקן שולח פקודות ומבקר את ביצוען בעת ובעונה אחת.
כמעט כל משחקי האסטרטגיה מכילים מערכה לשחקן יחיד, בה עליו למלא בכוחות עצמו שורה של משימות. משחקים רבים גם כוללים מערכה מרובת משתתפים, בה השחקן מתמודד מול שחקנים אחרים, המתקשרים אלו עם אלו דרך רשת מקומית או האינטרנט. עם זאת, בניגוד למשחקי תפקידים מרובי משתתפים, משחקי אסטרטגיה לרוב מגבילים את כמות השחקנים המשתתפים ל-2 עד 8 שחקנים, כאשר כל אחד שולט במשאבים וצבא משל עצמו ואלו מתמודדים על אותה זירה.
דוגמאות למשחקי אסטרטגיה מפורסמים: Starcraft, והסדרות Warcraft ,Civilization ו- Command and Conquer,Dune.

משחקי תפקידים
משחק בו מגלם השחקן דמות כלשהי בתוך עולם מוגדר, ומבצע דרכה את האינטראקציה שלו עם אלמנטים אחרים. משחק תפקידים יכול (וסביר) שיכיל אלמנטים מסוגות אחרות, כגון קרבות פעולה או פתרון חידות, אך תמיד הדמות תשמש תווך: אם השחקן מגלם דמות איטית, תגובותיו המהירות על ממשק המחשב יתורגמו לתגובות מסורבלות של דמותו, ולא יקנו לו יתרון על שחקן איטי יתר המבצע אותה פעולה. השחקן, אם כך, חווה את עולם המשחק דרך דמותו בלבד. בהתאם, ברובם המוחץ של משחקי התפקידים

 השחקן יכול לשפר את דמותו ההתחלתית בדרכים שונות, להקנות לה יכולות חדשות, לפשר מיומנויות, לרכוש חפצי עזר ולסחור בחפצים על מנת לצבור הון.
הבערת אש בתוך משחק התפקידים הממוחשב Arx Fatalisמשחקי תפקידים ממוחשבים נוצרו כהרחבה של משחקי תפקידים בנייר ועט שנוצרו בסוף שנות השבעים, בראש ובראשונה משחקי מבוכים ודרקונים, אך גם עולמות מערכה ושיטות משחק נוספות. למרות שבמשך השנים התרחקו משחקי התפקידים הממוחשבים ממשחקיות הדומה לזו של משחקי נייר ועט, עד היום ניתן למצוא משחקים המבוססים על עולמות מערכה הקיימים גם בספרים, או עדכונים לשיטות משחק ישנות, כגון מבוכים ודרקונים בגרסה 3 ו- 3.5.
משחקי תפקידים קלאסיים לרוב הציגו מסע של חבורה של דמויות, כאשר אחת מהן מגולמת על ידי השחקן, והאחרות נשלטות על ידי המחשב ומגיבות לפקודות, או שיחות, עם דמותו של השחקן. החל מאמצע שנות התשעים משחקי תפקידים ממוחשבים רבים כללו אלמנט ריבוי משתתפים, בו רוב או כל בני החבורה נשלטו על ידי שחקנים חיים, ושיחקו יחדיו רצף של משימות שהוכתב על ידי שחקן נבחר מביניהם. שחקן זה, בהתאם למסורת מבוכים ודרקונים, נקרא לרוב שליט המבוך. משחקים אלו היו בתחילה טקסטואליים ונפרדים לחלוטין ממשחקי מערכת-היחיד הגרפיים, אך בהמשך שולבו שתי השיטות, וכיום רובם המוחלט של משחקי התפקידים כוללים מערכה לשחקן יחיד ומערכה מרובת משתתפים.
משחקי תפקידים ממוחשבים מפורסמים כוללים את סדרת באלדורז גייט, Fallout, פליינסקייפ טורמנט ו-נוורווינטר נייטס, בין רבים אחרים, כולל משחקי תפקידים יפניים בעלי אופי עלילתי שונה.

משחקי פעולה
משחק המתמקד בקרבות מסוגים שונים, הדורשים תגובות מהירות מהשחקן ומיומנות רבה מצדו. משחקי פעולה מכונים לעתים משחקי ירי או משחקי לחימה, תלוי כמובן באופי הספציפי של המשחק. היות שמרבית משחקי הווידאו כוללים אלמנט לחימתי כלשהו, ראוי לדייק ולציין כי משחק פעולה יכול להכיל עלילה מפורטת, דיאלוגים עם דמויות ואף אלמנטים מסוגות אחרות, כל עוד המשחקיות שלו מתבססת על שליטה ומיומנות של השחקן עצמו בקרבות השונים.
קטע מתוך משחק הפעולה Half Lifeסוגת משחקי הפעולה התפתחה עם התקדמות גרפית של משחקי המחשב, מאוחר יחסית לסוגות אחרות (משחקי הרפתקה, ספורט ותפקידים ותיקים ממנה פי כמה). לרוב, משחק הפעולה מסתמך על תצוגה גרפית מפורטת על מנת לאפשר לשחקן להיטמע בעולם המשחק ולהגיב בצורה אינסטינקטיבית להתקפות מולו, במקום להגיב בצורה מחושבת ושקולה יותר (כנהוג למשל במשחקי אסטרטגיה או תפקידים). משחקים אלו יכולים לכלול קרבות נשק קר או ירי, ואף אמנויות לחימה. יש משמעות מוגבלת, אם בכלל, לדמות המייצגת את השחקן בעולם המשחק, כך שבניגוד למשחקי תפקידים, שחקן מהיר וזריז יצליח לעבור שלבים ששחקן איטי המשתמש באותה דמות לא יצלח.
משחקי פעולה לרוב מתחלקים לשלבים. כל שלב יכול להיות נדבך בעלילה מפוארת, אך גם יכול להיות רק קרב אחד מטורניר קרבות-עד-המוות. מיומנות השחקן מאפשרת לו לעבור שלבים. לרוב כל שלב מציג אתגרים ואויבים קשים יותר מהשלב הקודם, על מנת לשמור על השחקן בעירנות מרבית ולהעלות את הרמה הפיזית הנדרשת ממנו.
משחקי פעולה נחלקים לתתי-סוגות רבים, הבולטים מביניהם הם ה-Shooters (משחקי ירי, לרוב עלילתיים וכוללים ארסנל נשק גדול) ומשחקי מכות (משחקים מבוססי אמנויות לחימה לרוב, לא עלילתיים). נרחיב כאן על ה-Shooters, היות שהם מרכיבים את מרבית משחקי הפעולה המודרניים על המחשב האישי. נהוג לחלק את משחקי הירי לשתי תתי-קטגוריות, על פי נקודת המבט בה משקיף השחקן על הנעשה: גוף ראשון וגוף שלישי.
משחקי ירי מגוף ראשון (FPS- First Person Shooter) הם משחקים בהם מתבונן השחקן על העולם מעיניה של הדמות אותה הוא משחק. המטרות במשחקים אלה מגוונות, אך כוללות לרוב יריית תחמושת מרובה וחיסול אויבים ככל הניתן.
דוגמאות למשחקי ירי מגוף ראשון: Half-Life ,Far Cry ,Call Of Duty, America's Army
משחקי ירי מגוף שלישי (TPS - Third Person Shooter) הם משחקי פעולה בהם אין השחקן מתבונן מעיניה של דמותו אלא נראה כאילו הוא משקיף עליה מאחור ומלמעלה. הבדל זה בהשקפתו של השחקן מאפשר לשחקן ראייה רחבה יותר של סביבתו ומאפשר לו להגיב על התקפות המגיעות ממספר כיוונים שונים.
דוגמאות למשחקי ירי מגוף שלישי: GTA 3, Splinter Cell, Max Payne ומעלה

משחקי סימולציה
משחק המדמה שליטה בכלי טיס או כלי רכב ייחודי, כגון ספינות חלל, צוללות וכדומה. משחקים אלו התפתחו על המחשב לא בשל הממשקים המדויקים, אלא בשל יכולת חישוב חזקה יותר של המחשב האישי ותצוגה מדויקת יותר, ובשיאם יכלו להציג נכונה את מחווני השליטה של כלי הטיס בכל תנועה ותנועה של השחקן. כיום סוגת המשחקים הזו ירדה מגדולתה, והייתה פופולרית בעיקר בשנות ה-90, יחד עם משחקי ההרפתקה.
משחקי סימולציה יכולים להיות דומים למשחקי נהיגה, אך לרוב יכללו אלמנטים מתוחכמים יותר כגון מנגנון שדרוג כלי הטיס, מסחר פורה, קטעי קישור מלווי דיאלוגים, ומשימות מורכבות (ליווי, הגנה, תקיפה וכו').הסוגה מכילה מגוון רחב מאוד של משחקים, מסימולטורים של מטוסי מטען אזרחיים מדגם בואינג ועד חלליות קרב של מלחמת הכוכבים. על פי רוב, נהוג לשחק במשחקים אלו בממשקי קונסולה כגון ג'ויסטיק ייחודי.
דוגמאות למשחקים מפורסמים בסוגה זו הם דיסנט, X-Wing vs Tie Fighter ו-ווינג קומאנדר.

משחקי נהיגה ומירוצים
משחק המדמה נהיגה במכוניות מירוץ או כלי רכב אחרים, בהם נדרש השחקן להתמודד ולנצח במירוץ מול כלי רכב המופעלים על ידי שחקנים אחרים או על ידי המחשב עצמו. המשחקים מדמים נהיגה במסלולים שונים, בכלי רכב מגוונים ולעתים משלבים משימות נוספות פרט לנהיגה.
משחקים אלו הינם לרוב לא עלילתיים, וכל מירוץ עשוי לפתוח מסלול מירוץ מסובך יותר לשליטה. מבחינת חווית המשחקיות, משחקים אלו קרובים למשחקי הפעולה בדרישתם לשליטה מהירה ומתמדת, ומספר פעמים שולבו יחדיו משחקי פעולה ומשחקי מירוץ, כמו למשל בסדרת GTA.
סוגה זו פופולרית פי כמה על קונסולות המשחק, ואינה דורשת לרוב שימוש בעכבר ומקלדת אלא בקר משחק (ג'ויסטיק, או ג'ויסטיק הגה). מרבית משחקי המחשב בסוגה זו הזמינים היום על המחשב הינם המרות של משחקי קונסולה.
דוגמאות למשחקים מסוגה זו הם קארמגדון, קווארנטין, ומשחקי ראלי שונים.

משחקי ספורט
משחקי ספורט מדמים תחרויות ספורטיביות שונות ומאפשרים לשחקן ליטול חלק בהתמודדות עצמה בתור שחקן פעיל ולעתים גם מאמן. משחקי ספורט יכולים לדמות ספורט קבוצתי כגון כדורגל וכדורסל, או ספורט אינדיבידואלי כגון גולף או טניס. משחקי ספורט רבים מחזיקים ברישיונות וזיכיונות המאפשרים שימוש בשמות קבוצות והרכבי שחקנים אותנטיים, המחזקים את אמינות המשחק ומושכים חובבי ואוהדי ספורט.
דוגמאות למשחקי ספורט: FIFA, סדרת NBA Live.

משחקים ברשת
משחקי רשת הוא שם כולל למשחקים ללא מערכה לשחקן-יחיד. משחקים אלו יכולים להיות שייכים לכל אחת מהסוגות הרשומות מעלה, ומתבססים על קבוצה של שחקנים שמשחקים יחדיו מעל רשת מקומית או רשת האינטרנט. משחקים אלו יכולים להכיל מספר מצומצם של שחקנים (למשל המשחק קאונטר סטרייק, בו שתי קבוצות מדודות של שחקנים מתמודדות כשתי כיתות לחימה זו מול זו) או מספר כמעט לא מוגבל של שחקנים - משחקים המוניים, בהם אלפי שחקנים ממלאים משימות שונות, מתקבצים לקלאנים ולגילדות ומקיימים קהילה מקוונת, למשל המשחק וורלד אוף וורקראפט.